פארק הבנים והבנות- לזכרם של יקירי העיר שדרות שמתו בנסיבות אזרחיות ולא הותירו דור המשך.

​

כמעט שנה לאחר מותו של ינאי. ולאחר שסיירנו בארץ לראות סוגים שונים של הנצחה. הבנו שמשמעות המילה הנצחה היא – משהו שחי איתנו לנצח. וכשחקרנו מה נשאר לעד – הבנו שלא מדובר על גוף וחומר (למרות שיש ערך רב בתמונות וסרטונים ועוד), אלא הערכים והרוח של האדם שמת.

בזמן החיפושים, בהלוויה ובשבעה- לצד האבל הכבד חווינו עוצמה גדולה של הזדהות ותמיכה מכולם בארץ ובחו"ל. כולם פעלו למען מטרה אחת- " כל המציל נפש אחת כאילו עולם מלא"...

​

כל מי שהגיע הרגיש בבית וחלק משלם – היתה הקשבה סולידריות, אהבה, נתינה אין סופית

חזרנו הביתה מהמסע, והבנו ששדרות היא הבית שלנו ושל ינאי ואיתנו ורצינו לחלוק את ההנצחה הזו עם כל בני ובנות שדרות יקירי העיר- שכל אחד מהם הוא עולם ומשלואו, והשאיר אחריו משפחה וקהילה.

פנינו לראש העיר עם הרעיון של הגן – שינציח שכול אזרחי (לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה- יש הנצחה מסודרת על ידי מדינת ישראל והעיר).

ראש העיר חיבק את הרעיון והקצה את החורשה היחידה בעיר וכסף רב להקמת הגן.

מעין גן העדן

טוב לו לכרך, שיאפשר לנקבצים בו, פינת סתרים להתחיות, המפגשת כצור מחצבת, דומם וצומח חי ומדבר ובראשם ישראל. הממליכה נשמות ומישרת נפש וגוף לשליחותם. המחדשת בכל יום תמיד מעשה בראשית.

(מתוך מפגש צוות מוביל – גבעת תום ותומר 8.9.22)

​

מהות הגן/פארק:

הפארק העירוני, יוקדש לכל יקירי העיר, בני שדרות, שמתו בנסיבות אזרחיות ולא הותירו דור המשך. המבנה של הפארק והעשייה שלו תקדם את ההנצחה של יקירי העיר על ידי קידום ערכים של – קהילתיות, שותפות, כנות, שיח ישיר, חיבורים, אהבה, נתינה, ההקשבה, למידה הדדית, אחריות, שמירה על הטבע.

רקע:

העיר שדרות רגילה בגדילה מתוך ייסורים, וחידדה את יכולת החיבור והאחווה ברגעי קושי ומשבר (בטחוני ואחרים). אנו מעוניינים להרחיב ולבטא אחווה וחיבור גם בתקופות שגרה. אנו מעוניינים להקים מקום שיהווה חממה ויאפשר להתאמן ולבטא רוח זו בחיים.

בתקופות חירום וגם לאחר מוות של מישהו קרוב, מתבהרים ומזדקקים ערכים מוחלטים, כגון: חברות, נדיבות, אומץ, כנות, טוב, אהבה. אנו רוצים לקדם ערכים אלו, בעזרת ובשם ילדינו שנפטרו טרם זמנם, שכל אחד מהם הוא ביטוי לטוהר ולאותם ערכים. ילדינו שלא הותירו אחריהם דור המשך שיבטא בעולם את ערכיותם. עתה, ייחודם ונצחיותם הם דרכינו, אלו שחיים בעולם הזה. מכוחם אנו רוצים מקום שיאפשר לכולנו לבטא למעשה את הכמיהה שלהם ושלנו ליחד ולטוב.

הובלת הפארק שלב ההקמה ושלב התפעול:

הפארק יהיה בהובלה ישירה של תושבים ואנשי קהילה משדרות בשותפות עם עיריית שדרות.

צוות ההקמה יכלול את מגוון נקודות המבט ויהיה מורכב מ- מנציגי המשפחות ששכלו את בניהם בנסיבות אזרחיות, תושבים (חברי קהילות, ותושבים שירצו להיות מעורבים בהקמה), נציגי העירייה- אנשי חינוך בעיר, אנשי רווחה, מתנ"ס, עמותת גוונים.

עמותת גוונים תוביל ביחד עם עריית שדרות את הפארק ההקמה ובשלב התפעול לפי המטרות שנקבעו.

אפיון כללי של המקום :

שביל הזיכרון- יהיה הציר המרכזי שיוביל את הפארק ("מכוחם אנו רוצים מקום שיאפשר לכולנו לבטא למעשה את הכמיהה שלהם ושלנו ליחד ולטוב") שביל הזיכרון, יתממש דרך מימדים שונים בפארק- שביל הטבע והסביבה (המעשה), שביל הקהילתיות והחיבורים בין אנשים (הרוח), המקום יהווה מעין בית מדרש קהילתי "לתורת החיבורים".

​

תפעול קהילתי של הגן:

הגן יתוחזק בשוטף על ידי עיריית שדרות בשותפות עם הקהילה- את הקהילה תוביל עמותת גוונים.

משתמשי הגן יוזמנו ויתבקשו, לקחת חלק בהחזקה של הגן- כולל ניקיון, גינון, שמירה על המטבחון, ציוד המטבחון ועוד.

נאמני גן – לגן יהיו נאמני גן קבועים (בהובלת עמותת גוונים), שיסייעו לעירייה, באופן שוטף בתפעולו ושמירתו ובפיתוחו לאורך השנים.

​

חווית הפארק – חוויה אקולוגית:

הגן יהיה מבוסס על גינון של צמחי הסביבה בר ותרבות, בשילוב "שחקני חיזוק" לפי הצורך.

תהיה מחשבה על בולטות אסטטית לאורך עונות השנה: חורף ואביב, עשבוניים ( כורכר: כלניות, פרגים, דבורנית, קורנית, שומר, כלך, צהרון, עירית, חצב וכו' בגדרות חיות ניתן לשלב שיחים קצניים כגון סירה קוצנית, קידה שעירה, אטד, צלף שיזף השיח, צבר דל קוצים. קיץ עצי פרי מקומיים: שקדים מתוקים, גפנים, תאנים, משמשים, תות עץ, זית, חרובים, גויאבה. עצים ופירות שהיו נפוצים בבוסתני הערבים שחיו באזור. וכן פרחים הפורחים בקיץ כגון סולונום שעיר.

תהיה מחשבה על בניית סביבה אקולוגית שתאפשר חיים מאוזנים ומשלימים למגוון צמחים ובעלי חיים בשילוב האנשים.

רצוי לתכנן את הגן כך שכבר בשלב הראשון יראה יפה ומזמין, ע"י מתקנים מלאכותיים וצמחים הצומחים מהר יחסית (צמחי חלוץ), ובמקביל יגדלו לעיתם צמחם ועצים גדולים איטיים ומאריכי חיים שעם הזמן יקבלו את הבכורה.

רצוי לתכנן כך שפרט לאזורים מסויימים שידרשו השקעה אינטנסיבית ( הגן החקלאי, אזור המבנים, גוף המים), שאר האזורים יתמכו בצמחיה מותאמת המתחדשת מעצמה ואינה זקוקה כמעט להשקעה מלאכותית.

​

נקודות התכנסות - פרגולות, מחופות ע"י גפנים מזנים מקומיים, עצי אשל אשר עם השנים יהוו חיפוי עיקרי, עצי חרוב רחבי נוף, עצים שיצרו פינות ישיבה טבעיות מעצם נוכחותם, ערוגה בצורת מסלעה עם צמחי תבלין ותה (קורנית, אזוב, לענה שיחנית (שיבה), נענה משובלת, זוטה לבנה, געדה, מרווה משולשת, רוזמרין). בחלק מהנקודות יהיה מטבחון זעיר מקום להבערת אש וציוד להכנת שתיה חמה.

בנוסף צמחי התבלין יהיו פזורים בשטח צמחי הבר בתצורה אופיינית לשטחים טבעים כדי לעודד שוטטות, סקרנות, ליקוט והכרות עם השטח.

​

חקלאות שלחין - ניצול אזור שולי כגון מצוק, בניית טרסות מלאות באדמה פוריה. גידול ירקות וצמחי תבלין, צמחי פונדקאי לפרפרים וחרקים מעניינים (פיגם – זנב הסנונית, מצליביים – לבנינים שונים, עוקץ העקרב - כחליל מקושט,דובון יפיפה וכו').
 

בוסתן עצים - יש לחשוב על פריסת עצי הפרי והאחרים באופן מושכל, לדוגמה: לפזר את השקדיות באופן בו יקשטו בפריחתן את הגן כולו, גפנים על פרגולות ההתכנסות, עץ תות שאמי וחרוב כמקום התכנסות בצל, צבר דל קוצים במשוחות הפרדה בין אזורים, תאנים במקומות שיאפשרו קטיף נח. לשקול שתילת עצי הפרי באופן מקובץ בדומה לבוסתנים האופייניים לאזור בתוך שטח צמחי הבר.

​

אזורי אחו פתוח - צמחי כיסוי כגון ביקיות ופרפרניים קיטנייתיים שונים, לחך, דגניים נמוכים, מקור החסידה, צמחי בצל ופקעת כגון כלניות חצב, עירית גדולה, דבורניות, צבעוני,שיחים נמוכים כגון: לשון הפר, עכנאי יהודה, שומר, כלך, פרסיון (שיכול גם לטפס).

לפני תחילת העבודות תוסר שכבת הקרקע העליונה (Top soil) בעובי 20 ס״מ ותישמר בצד (בתנאים נאותים) לצורך שיקום נופי לאחר עבודות הפיתוח. זו הקרקע שמכילה את הגיאופיטים ואת הזרעים של הצמחים המקומיים.

גדרות חיות ומשוחות טבעיות או משולבות צמחים: אטד, שיזף השיח, סירה קוצנית, צבר דל קוצים, קידה שעירה.

​

גוף מים אקולוגי - צמחית גדה: קנה או עב קנה, בתוך חביות או כלים שיגבילו את התפשטותם. סוף, גומא. צמחיית מים: עדשת מים, נופרים, נמפאות, צמחי מפל: שערות שולמית ושרכים נוספים. בעלי חיים: גמבוזיות, רוזי בר, אילניות, צפרדע הנחלים.

​

מגוון אקולוגי - מקומות מסתור והתרבות למינים הבאים: קיפודים, חדפים, עטלפי חרקים, סנונית המערות, ירגזי, תנשמת, לטאות זריזות, מניפניות, עכבישים שונים. לשם כך יש צורך במספר מקומות בהם יש סבך צמחים בלתי חדיר לאנשים, שטח כל נקודת סבך שכזה 20 מטר רבוע, רצוי באזור שולי שבאופן טבעי אין מסתובבים בו אנשים רבים ומאידך איננו מבודד מפלסית וניתן להגיע ממנו לחלקי הפארק השונים, מספר מסלעות משולבות צמחים.

​

מקומות ריבוי - עטלפי חרקים: תיבות המלטה ולינה יעודיות על עצים גבוהים, ירגזים: תיבות הטלה על עצים ושיחים בגובה בינוני, תנשמות, תיבות קינון על עמודים או,על עצים. סנוניות: מקומות דמויי מערות כגון ממדי"ם, ניתן ליצור גומחות שכאלה במקומות בלתי נגישים לאנשים כגון מצוקים בצדדים המערבי והצפוני של הגן. שרקרקים: להשאיר קירות כורכר זקופים ובלתי נגישים לאנשים, לקינון.

ממ"דים: מוסווים כמסלעה או גבעת עפר, במידת האפשר, אם יש פתרון לניקוז מים, למקם באופן שקוע בקרקע. אולי לעצב כמערת כורכר חפורה (קיימות כאלה באזור הקרוב וניתן לראות ולהתרשם).