דניאל בדרק דברי הספד ביום השנה

ינאי

טוב, מה עוד נשאר לומר שעוד לא אמרו עליך.

איך כל השנה האחרונה פספסת את כל המחמאות שאמרו עליך אחי.

הגעגועים לא פוסקים, והכאבים נשארים זהים.

כמו שעידן אמר בערב זיכרון ״הכאבים לא פוסקים, אך עם הזמן אנו רוכשים כלים חדשים להתמודדות עימם״. כמה שאתה חסר אחי. הפכת לנושא שיחה ראשי, בכמות מעגלים שרק הולכים ומתרחבים.

תמיד היית הדבק הגמיש שמחבר את הקומונה, ובוא נאמר בכנות, נשארת.

מאז שהלכת, גרמת לי להעריך את הקרובים אלי יותר מתמיד.

פתאום אתה לומד להסתכל על הרגע ולהבין, שכל רגע שכולנו עוברים יחד אינו מובן מאליו.

בסופש האחרון היינו בשקף, אצל ראם.

ישבנו, צחקנו, ניגנו, אכלנו, שיחקנו סנוקר, וכל זה עד אור הבוקר. כמה שהיית נהנה אם היית מגיע. עד לפני שנה, האהבה בקומונה הייתה אהבה אותנטית, שחצתה את גבולות השנת שירות. היום, האהבה הפכה לתלותית, בידיעה שאנו זקוקים אחד לשני, וכמה מזל שיש לנו אחד את השני.

היית אדם יוצא דופן ובולט בכל מסגרת אליה הגעת. היית לי חבר אמת, דמות לחיקוי, ושותף לחיים.

מאז שהלכת יצא לי לחשוב על כל הזיכרונות שאנחנו חולקים יחד. איך הכרת את כל הקרובים שלי בחיים، ועוד לפני שהספקת להכיר אותם، כבר אימצת אותם כחברים.

בסופו של דבר, כמו שכולם מציינים, היית אדם שכולו לב. מרגיש שזכיתי להיות אחד מהאנשים הרבים שיכולים לאשש זאת.

החברות ואהבת האחים שהייתה לנו תישאר איתי לעד.

אז חבר יקר, תמשיך לשמור על כולנו.

אוהב,

דניאל.