מאת אוהד מטלון - חבר משנת השירות

מה אומר אח שלי? איך אתה? יום ההולדת שלך הולך ומתקרב בצעדיי ענק, והפחד, אוי הפחד, הוא משתק. הוא מקפיא אותי, נוטע אותי במקום, ממסמר אותי לרצפה ולא נותן לי לזוז מילימטר. הפחד הזה, מלהבין שלא תגדל. היינו צריכים לחגוג לך 26. כנראה הייתי שולח סרטון ברכה כשאני שיכור, לשחזר את רגעי ההצלחה של היום הולדת שעבר. במקום זה אנחנו מדברים על סמינרים, ואזכרות. בחיים לא דמיינתי שמילואים יתנגשו לי עם האזכרה שלך. מה אני אגיד לך, וואלה קשה אחי. אני חי חיים מאושרים. באמת. אני שמח, ומחייך, ומשתדל לפרגן לסובבים אותי, להוקיר תודה על המשפחה שלי, ועל הזוגיות, ועל החברים, ואתה - פה איתי, בכל יום. אשכרה כל יום, כמה פעמים ביום, שאתה נכנס לי לראש ומוחק הכל, אבל הכל. הפרצוף שלך זה הדבר היחידי שאני רואה. מישהו מדבר על מקסיקו, בום. למישהו קוראים ינאי, בום. והבום הזה, זה חתיכת אגרוף למוח. המציאות ככה בפרצוף שלך. בהצלחה. אז למדתי למקבל את המוח, שיידע לעבוד בשני ערוצים מקבילים. בערוץ אחד אני מתקשר עם הסביבה וממשיך כרגיל, ובערוץ השני אני מפורק. הלב צורח מכאב, והראש רק מבקש שנייה של שקט. שהעולם רגע יעצור. לפעמים הדיסוננס הזה הוא בלתי אפשרי. הרי אני קם כל בוקר ובאמת מודה על מה שיש לי. עוצר כל כמה זמן ומוקיר תודה אמיתית על הזכות שנפלה בחלקי לחיות חיים מאושרים ושמחים. ואתה, לא פה, אבל כל כך נוכח. נמצא איתי בכל רגע - בחופה של חברים, בהקפצות כדור, במוזיקה, בנהיגה, בסדרות, בחיבוקים, בשיחות טלפון, בעבודה עם הילדים. ברגעים האלה לפני שאני נרדם, ובשניות אחרי שאני מתעורר. איכשהו הכל מתנקז אלייך. לפני כמה ימים, מצאתי את עצמי לפני השינה, מתחנן אלייך עם דמעות בעיניים שתגיע לבקר אותי בחלום. שלרגע תקפוץ אליי לתת מודע, ותיתן לי חיבוק שירגיש אמיתי, ונדבר ונצחק. זה יהיה שווה כל רגע של כאב כשאתעורר, אני מבטיח. בחייך, לימדת אותי שבתוך אי ההסכמה, טמונה לפעמים ההסכמה העמוקה ביותר. במותך, לימדת אותי רגש מהו. פתחת לי את מנעד הרגשות כמו מניפת צבעים של טמבור. הרגשה כזאת שכל חיי הכרתי 7 צבעים, ושביום שהלכת, זכיתי להכיר עוד אלף. למדתי, שלפסגה הכי גבוהה אפשר להגיע רק אחרי שביקרת בתהום הכי נמוך. אז הנה אני, מנסה לנווט את דרכי, בנסיון בלתי פוסק להגיע לפסגה, אבל עם אינסוף עצירות על סף תהום. תודה לך אחי. אתה מזכיר לי כל יום שהחיים האלה חד פעמיים, זכיתי לחיות לצדך, וללמוד ממך כל כך הרבה, בחייך, ובמותך. אני מתגעגע, יותר משאי פעם דמיינתי שאני יכול להתגעגע. תגיע לבקר יותר, אתה חסר לי.