סמינרים

לאחר מותו של ינאי, החלטנו להיפגש, משפחה וחברים קרובים, לכמה ימים של יחד, להם קראנו "סמינר". היה לנו חשוב ליצור מקום של יחד, לעכל אירוע מטלטל כל כך כמו לכתו של ינאי שלנו. הסמינר הראשון, בינואר שלאחר מותו של ינאי, התחיל בחאן יותם, בו נחשפנו לסיפורו המרגש של יותם ושל החאן שהוקם לזכרו. לאחר מכן נסענו לישון יחד בוילה במושב רמות שבצפון. שם דיברנו (ובכינו) על תהליך האבל האישי שכל אחד מאיתנו חווה בתקופה האחרונה. זה היה מפגש ראשון בו למדנו איך ומה החשיבות של להיות יחד בתהליך, לבנות יחד תכנים, להתחלק לצוותי עבודה ותפקידים. במפגש זה התחיל מנהג שקראנו לו "במה פתוחה" בו כל אחד הקריא או סיפר דברים שכתב לאחר מותו של ינאי, סיפר סיפור משמעותי על ינאי או על התקופה שאחרי מותו. זה היה זמן מיוחד לחלוק רגשות, מחשבות וסיפורים על ינאי. הסמינר השני, בחודש יוני לאחר מותו של ינאי, התחיל בגבעת תום ותומר. שם נחשפנו לסיפורו של תום, בן קיבוץ נגבה, ולסיפור הקמתו של הפארק הייחודי והמרגש. לאחר מכן נסענו לשבת במושב ניר בנים, בו היינו יחד, דיברנו, בכינו, צחקנו, עיכלנו.

הסמינר השלישי, שהתקיים בחודש נובמבר, בדיוק שנה לאחר לכתו של ינאי, התחיל במושב תלמים, בוילות של משפחתה של בר, בת זוגתו של ינאי. שם, שיתפנו על החוויות והרגשות שחווינו בשנה עוצמתית זו, והתכוננו יחד לאירועי ציון השנה ללכתו.